נושא שנתי

סמינר 17 של לאקאן: "ההפכי של הפסיכואנליזה״

"אם מביאים זאת בחשבון, ניתן למצוא באמצעות הסכמות שלי את אופן ההצדקה לכך, שעקב עובדת מה שמכנים תחושת האחווה, הסטודנט אינו חש נדחק לא מהפרולטריון, אלא מתת-הפרולטריון. הפרולטריון הוא הוא כמו פשוטי העם הרומי – היו אלה אנשים מכובדים מאד. מאבק המעמדות מכיל אולי מראשיתו מקור קטן זה לטעויות, שאינו מתרחש כלל בממד האמתי של הדיאלקטיקה של שיח האדון – הדבר הנו ממקום בממד של ההזדהות. Senatus Populusque Romanus . הנם מאותו צד עצמו. האחרים הם האימפריה, והם מיותרים. מדובר ב[ניסיון] לדעת מדוע הסטודנטים מרגישים כמו האחרים, מיותרים. לא נראה שהם רואים בבירור כיצד לצאת מכך. הייתי רוצה שישימו לב לכך שנקודה מהותית במערכת היא הייצור- ייצור הבושה. ניתן לתרגם זאת – הוא ה-unpudeur [היעדר בושה-העדר צניעות]. מסיבה זו יתכן שלא יהיה זה הליך רע, לא ללכת בכיוון הזה" קטע מתוך סמינר XVII , שיעור מ-17 ביוני 1970.   (תרגום: קלאודיה אידן) לאקאן מציין שנקודה מהותית במערכת, אפשר לומר בשיח, היא ייצור הבושה. זו נקודה מעניינת ביותר לבדיקה. כמו כן למה כוונתו בדברו על כך שאולי לא יהיה הליך זה רע לא ללכת בכיוון זה של היעדר בושה. על מה מצביע העדר זה?