יסודות
טראומה בפסיכואנליזה: פרויד ולאקאן
אחראים: זיו נוימן, קרן בן הגיא, גדעון בקר
בשנים האחרונות הפך המסמן “טראומה” לציר מרכזי בשיח התרבותי והטיפולי בישראל, במיוחד מהשביעי באוקטובר והאירועים השוטפים אותנו מאז.
אך דווקא בשל מרכזיותו, הגדרתו הקלינית והתאורטית מבולבלת ועמומה. קורס היסודות בשנה הקרובה יוקדש לשאלה המנחה: מהי טראומה בפסיכואנליזה?
נפתח את עיוננו בהבחנות היסוד של זיגמונד פרויד, אשר הבחין בין חרדה, פחד ואימה, וניסח את הקבעון הטראומטי דרך מנגנון כפיית החזרה (Freud, 1920). בהמשך, נצעד בעקבות הפיתוחים המושגיים של ז’אק לאקאן: החל מהסובייקט הלכוד באיווי של האחר (Lacan, 1957-1958), דרך מושג המפגש עם הממשי (Tuché), ועד לניסוח המאוחר של הטראומה כ”אירוע גוף” (Événement de corps) — אותה פגישה ראשונית, אלימה ובלתי נמנעת בין השפה לגוף החי, המותירה בו את חותם ההתענגות (Lacan, 1969-1970). ונמשיך את המסלול עם אחרים שכתבו בנושא נוכח אירועים בעולם (גי בריול, מרי הלן ברוס ועוד).
תאריכים [13 מפגשים]: 9/11/26, 23/11/26, 14/12/26, 28/12/26, 11/1/27, 25/1/27, 8/2/27, 22/2/27, 8/3/27, 22/3/27, 12/4/27, 24/5/27, 14/6/27
שעות: 16:30-18:00