חלון לאסכולה

בחלון לאסכולה נלמד השנה על נושא הכנס הדו-שנתי של ה-WAP, האסכולה העולמית לפסיכואנליזה, “כולם משוגעים“. הכנס יתקיים ב-22-25 בפברואר 2024, בפריז.

“כולם משוגעים“, זהו אפוריזם שטבע ז’אק לאקאן באופן חד פעמי, בהתערבות קצרה שכתב בשנת 1978 לבקשתו של ז’אק-אלן מילר, התערבות שפורסמה בכתב העת -.Ornicar

מילר חזר על האפוריזם הזה, הצביע והגיב עליו והפך אותו למטבע לשון שגור. בקונטקסט של זמנו, הוא הובן כמענה לתביעה הדמוקרטית לשוויון בסיסי בין אזרחים, תביעה שכפתה עצמה על היררכיות מסורתיות וגם על ההיררכיה השולטת ביחסי מטפל מטופל. בארגומנט שחיבר לכנס, טען מילר שהאידיאולוגיה העכשווית של שוויון אוניברסלי, גורמת בין השאר להיעלמות שיטתית של הקליניקה. כל הטיפוסים הקליניים מוסרים מהקטלוגים הקליניים ומוחלפים במהדורות החדשות של הDSM-. כל האינדיבידואלים שנפגעו מהפרעה נפשית, נכות, או דבר מה שנחשב פעם חריג, מקובצים יחד בקבוצות הנוסדות באופן תכוף כקבוצות לחץ. כל האינדיקציות מצביעות על כך שהקליניקה תהפוך לנחלת העבר.

מילר מדייק ומרחיב את קריאתו בטקסט ומצטט “כולם משוגעים, כלומר, כולם דלוזיונלים”. החל מנקודה זו נחבור אליו במאמץ צנוע להציל את הקליניקה על אף הדה-פתולוגיזציה, מהדחיפה למימוש הזכות להגדרה עצמית ולחופש להתענג על פי בחירה ובסגנון המועדף.

“אבל ומלנכוליה” של פרויד ישמש כדרך מלך לנושא שהמצפן לו: כולם משוגעים, אבל לא כולם פסיכוטים.

תאריכים [3 מפגשים]: 6/11/23, 5/2/24, 1/4/24.

שעות:  20:00 – 21:30