חלון לאסכולה – “קיבעון וחזרה” בקליניקה הפסיכואנליטית עם ילדים 25.4.22

מפגש שלישי בסדרה של ‘חלון לאסכולה’ לקראת כנס ה-NLS בקיץ 2022 “קבעון וחזרה” יוקדש הפעם לנושא הכנס מנקודת המבט של פסיכואנליזה עם ילדים.

במפגש נשאל, האם יש צורך בהמשגה ייחודית ביחס לקיבעון וחזרה באנליזה עם ילדים?

האם בקליניקה זו, אנו “קרובים” יותר לרגעים הראשוניים יותר של הקיבעון, למפגש של הסובייקט הצעיר עם המסמנים הקובעים את גורלו?

או שמא אין הבדל, מאחר והאובייקט, מראשית הגחתו וכינונו, תמיד אבוד, וגם עבור הילד והילדה מכונן המבנה הכפול של הטראומה.

אריק לוראן בבואנוס איירס, במסגרת המפגש הבין לאומי השלישי של השדה הפרוידיאני ב- 1984,

טען בהרצאה שכותרתה: “ההשפעה של הוראתו של לאקאן על פסיכואנליזה עם ילדים”, שאנליזה עם ילדים באוריינטציה לאקאניאנית

מכוונת לכך “שהילד יוכל למקם את עצמו במבנה, לחלץ עצמו מהמקום שהוא תפס בפנטזמה של האחר הגדול,

היכן שהסימפטום שלו והסבל שלו נמצאים בהתאמה עם התענגות שבאחר הגדול…” (ע”מ 32).

מה ניתן לומר כיום ביחס לאוריינטציה בקליניקה האנליטית עם ילדים?

אנו שמחים לקיים שיח פתוח יחד עם דיאנה ברגובוי ואורלי סנדרוביץ, אשר עובדות על נושא זה לקראת הכנס ויביאו לנו מעט מחקירתן עד כה.

לקראת המפגש מומלץ לקריאה מאמרו של אריק לוראן “ההשפעה של הוראתו של לאקאן על פסיכואנליזה עם ילדים”, הארגומנט לכנס מאת אלכסנדר סטבנס ושלוש המסות על המיניות מאת פרויד.

בברכת חג אביב שמח!

רשת לאקאניאנית